בן עזיזה ושאול, נולד בשנת 1922 בבגדד, בירת עיראק. בגולה קנה לו השכלה תיכונית. בשנת תש"א עלה לארץ. עם עלייתו עבד כחייט לפרנסת הוריו הזקנים אשר נשארו בחוץ-לארץ, כי היה משענתם היחידה. בשנת 1947 הצטרף ל"הגנה".

עם פרוץ הקרבות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, נמנה עם יחידת חי"ם. לאחר פרסום צו הגיוס לילידי 1922 צורף לגדוד "בית חורון" בחטיבת ירושלים. השתתף בקרבות העיר העתיקה ומילא תפקידיו בנאמנות ומתוך משמעת. באחד הימים הפתיע חייל מהלגיון הערבי בתוך עמדתו, פירק מעליו את נשקו, אך לא נגע בו לרעה, באומרו לחבריו: "אין להורגו, כי הרי נכנע ומסר את נשקו". בעיר העתיקה נפצע בידו, אך בעוד ידו חבושה ביקש לצרפו לפעולות.

מרדכי השתתף בקרב באזור ארמון-הנציב ובשעת הנסיגה נפצע קשה, נשאר בשדה המערכה ושם מת ביום י"ב באב תש"ח (17.8.1948). נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.